הראל חברה לביטוח בע"מ נ' זידאן ואח'

פסק דין

בפני שתי תביעות שאוחדו לדיון אחד ועניינם נזקי רכוש לרכב.

התביעה האזרחית הינה תביעת שיבוב של חברת הראל אשר שילמה למבוטח שלה מר מיכאל טל, סכומי כסף וכעת היא תובעת את הנתבעים בתביעה כנגד צד ג'.

התביעה הקטנה שאוחדה לדיון בתיק זה הינה של מר מיכאל טל, לפיצוי בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לו בעקבות תאונה זו.

ביום 20.2.14 שמעתי במסגרת ק.מ. מורחב, אשר שימש דיון סופי, את שני הנהגים וכן הוגשו לי תמונות ממועד התאונה.

על עובדה אחת לא חלוקים הצדדים והיא שמבוטח התובעת, התובע בתביעה הקטנה – מר מיכאל טל, החנה את רכבו במקום המסומן אדום לבן, דהיינו במקום האסור לחנייה בטרם התרחשה התאונה נשוא כתב התביעה.

על פי גירסתו של מר מיכאל טל: "חניתי בשיירה עם כולם. יש שם אמנם אדום לבן אבל בזמן השיפוץ לא היתה בעיה. חניתי כמו כולם. הגעתי לרכב, נכנסתי, הנעתי ולא הספקתי לשים חגורה והרגשתי מכה מאחורה. לא הספקתי לצאת עם הרכב".

דהיינו, על פי גירסתו של מר מיכאל טל, פגע בו הרכב הנהוג ע"י זבידאת יוסף כאשר הרכב שהוא מסוג משאית ניסה להיכנס במהירות בשטח הצר וגרר את רכבו. לטענתו, לא יצא כלל עם הרכב.

מר זבידאת לעומת זאת טען, כי התובע ביקש לצאת עם רכבו בחוסר זהירות והוא זה שפגע בו. כך העיד: "זה היה בבוקר. היה פקק. ראיתי את הרכב חונה באדום לבן. אני עמדתי. לא נסעתי. שמעתי מישהו מצפצף. הסתכלתי בראי, הרכב שלו נתפס לו בין המעקה לרכב שלי. הוא רצה להידחף בין המשאית למעקה. הרכב שלו מקדימה יותר צו ומאחורה יותר רחב והוא נתפס בי".

ובהמשך תאר הנהג, כי למעשה מר מיכאל טל הוא זה שגרם לרכב ברכבו, שכן ביקש ממנו שלא לנסוע, שכן היה תקוע ברכבו אך זה "שם גז ונסע ואז הרכב ניזוק".

עיינתי בתמונות הנזקים של הרכבים.

נתתי את דעתי לגירסאות הנהגים וכן לתמונות מזירת האירוע, כאשר לטענת מר מיכאל טל משקפות התמונות האלה את המצב לאחר שנגרר ע"י המשאית ואילו נהג המשאית, מר זבידאת טוען שהתמונות מבטאות את המצב בפועל כאשר קרתה התאונה, כאשר לא היתה כלל גרירה וכאשר רכבו של מר מיכאל טל ביקש לצאת החוצה מהחנייה בחוסר זהירות.

עלי להדגיש, כי הוצג בפניי תוכן הצהרתו של מר מיכאל טל, אשר היה כחלק מההודעה על התאונה ואשר ניתן על ידו ב- 3/2011. כך נאמר שם (סומן מ/5) – "כאשר נכנסתי לרכב חגרתי חגורת בטיחות והתנעתי את המנוע. לפתע משאית כבדה פגעה בי בעוצמה בחלק האחורי בקצה הדופן אחורי, צמוד לפנס אחורי שמאלי ואז המשאית שהתנגשה בי בעוצמה המשיכה לדחוף אותי למרות שהפעלתי את הצופר המשאית לא הפסיקה לדחוף אותי כ- 12 מ' ורק תודות לעוברי אורח ברחוב אשר סימנו לעצור, רק אז המשאית נעצרה".

בביהמ"ש הוברר כי בוודאי שהמשאית לא דחפה את הרכב מרחק 12 מ', אבל העובדה שניתנה גירסא בהירה וקוהרנטית אל מול הגירסא שנמסרה בבימ"ש ואל מול התמונות שהוצגו, יש בה כדי לחזק את גירסת מר מיכאל טל.

לגבי מר זובידאת, עלי לציין שבטופס ההודעה שלו על התאונה לא צוין כלל כי לא נגרם נזק וכי רק לאחר ששני הרכבים היו צמודים זה לזה ולמרות שביקש ממר מיכאל טל לא לצאת עם הרכב, הנ"ל לא שהה לדבריו ובכך למעשה גרם לנזק.

לאור התמונות שהוצגו, מוקדי הנזק ומידת התרשמותי, אני נותן אמון כי התאונה התרחשה בנסיבות שבמהלכם פגע מר זבידאת, שנהג במשאית ברכבו של התובע מיכאל טל ולא להפך, וכי מיכאל טל טרם יצא עם רכבו כפי שטען מר זבידאת.

בנסיבות אלה, אני פוסק כי דין תביעתו של מר מיכאל טל להתקבל ודין תביעת השיבוב של חב' הראל להתקבל.

עם זאת, כפי שציינתי, מדובר היה בחנייה במקום אסור, מקום שמסומן אדום לבן והדבר מחייב הפחתה של רשלנות תורמת, אשר בנסיבות העניין העריך אותה ב- 20%.

תוצאת פסיקתי הינה אפוא כדלקמן:

ביחס לתביעה של הראל – מדובר בתביעה על סך של 14,446 ₪, הכוללת בתוכה ירידת ערך. יש להפחית 20% מהסכום האמור, דהיינו סכום של 2,889 ₪, ובעיגול – 2,900 ₪.